עודכן לאחרונה 06/02/2018
בדיקות בידוד בשנאי כוללות:
בדיקות התנגדות (מגר).
בדיקות טנגנס דלתא.
בדיקות קיבוליות (למבודדי מחברים).
בדיקת הבידוד הבסיסית ביותר היא בדיקת התנגדות, הנעשית ע"י מד התנגדות המודד התנגדויות גבוהות מאד (עד מאות גיגה-אום). הבדיקה נעשית בין רכיבים מבודדים בשנאי, כגון בין פאזה לפאזה, בין הסליל הראשוני למשני, בין הסליל לאדמה וכו'. בכבלים היא נעשית בין מוליך למוליך ובין המוליכים לאדמה.
מד ההתנגדות מכיל מעגל המעלה את המתח בין ההדקים לאלפי וולטים (עד 10,000 וולט) ומודד זרם רגיש (של מיליאמפר) והחלוקה ביניהם היא התנגדות הבידוד.
בדיקה נגזרת היא בדיקה הנקראת אינדקס פולריזציה (Polarization Index – PI) – הבדיקה היא בדיקת התנגדות לאורך זמן: בודקים התנגדות פעמיים, כשהבדיקה השניה נעשית 10 דקות לאחר הראשונה. חלוקת ההתנגדויות היא אינדקס הפולימריזצ
התיאוריה מאחורי בדיקת PI היא כי המתח הגבוה גורם לקיטוב החומר לאורך מסלול הבדיקה, במיוחד אם החומר מכיל לחות, מים או מזהמים שהם מקטבים. בדיקת בידוד לאחר דקה ולאחר 10 דקות תבדלנה בינהן ע"י כמות המקטבים שיסתדרו בין שתי האלקטרודות. החלוקה בין התוצאות היא אינדקס הפורלריזציה, וככל שהיא גבוהה יותר, כך החומר מבודד טוב יותר.
אינקדס פולריזציה גבוה מ-2 נחשב טוב. נמוך מ 1.5 נחשב לא תקין
חסרונות בדיקת הבידוד:
בדיקה רגישה מאד לטמפרטורה, ויש לכייל התוצאות לפי טמפרטורה, כאשר זו האחרונה אינה ידועה במדויק במרבית המקרים.
הבדיקה מוגבלת למעגל החשמלי שבין הדקי המבדקה, ומוגבלת לבידוד בלבד. אי לכך מנעד התקלות מוגבל – למשל תקלות במחליף דרגות, או תקלות מסוימות בכריכות לא יתגלו.
מנעד גדול בתוצאות גורם לקושי רב בבדיקות חוזרות ואין אפשרות על כן לגלות את חומרת התקלה.
בדרך כלל תקלות בידוד יגרמו מיד לנפילת מע' ההגנות, (הגנות עומס, הגנות דיפרנציאליות) – ולכן הבדיקה תראה תקלה בדיעבד – אין לה כושר חיזוי כלל וכלל.
בדיקות בידוד נוספות הן בדיקות פריקות חלקיות. עקרון הפעולה הוא איתור חוסר רציפות בשכבת הבידוד, הנגרם מבלאי הבידוד. חוסר רציפות זה יוצר קשתות הנקלטות באנטנת מכשיר בדיקת התפרקויות חלקיות, ואיתור התקלה יכול למנוע נזק מתפתח לשכבת הבידוד.
לאור החסרונות הרבים, נחשבת לבדיקה בסיסית ולכן פחות אמינה.